תרומה

זמן קריאה משוער: 4 דקות ו-48 שניות

וידוי: שנים רבות הרגשתי שלא בנוח עם תרומה לארגונים שיש להם אישור לפי סעיף 46, וקבלת חלק מהכסף בחזרה כזיכוי. זה תמיד הרגיש לי תרומה על תנאי, וזאת למרות שהאלטרנטיבה היא תרומה לארגון שאינו מפוקח או מבוקר (ולכן, לכאורה, אין ודאות שהתרומה תגיע ליעדה). אבל אז הגעתי לפתרון.
רוצים לדעת מהו? המשיכו לקרוא:-).

במה דברים אמורים?

תרומה לארגונים מסוימים מאפשרת זיכוי (כלומר, "הנחה") בתשלום המס. המשמעות היא שבין אם אנו שכירים או עצמאיים, ניתן להציג למס הכנסה את הקבלה על התרומה ולקבל הנחה בתשלום המס. זאת, אם התרומה גדולה מספיק, ועומדת בקריטריונים שונים, אשר יוסברו בהמשך.
אבל אולי הקדמנו את המאוחר.

למה בכלל לתרום?

למה משפחה שנאבקת בקשיים הכלכליים של היומיום צריכה לתרום?

מחקרים מראים כי לתרומה, ולנתינה בכלל, יש ערכים מוספים עבור התורם עצמו: הנתינה מקושרת לשביעות רצון גבוהה יותר מהחיים ולתחושת סיפוק ותמרוץ, ואפילו לעלייה בתחושת האכפתיות והיקף ההשפעה על הסביבה. כמובן, אם תורמים למוסדות שהאג'נדה שלהם דומה לשלנו.
עוד מראים המחקרים כי תרומה מאפשרת לנו להרגיש עשירים יותר, ואולי זו הסיבה שבעלי הכנסה בעשירונים נמוכים תורמים יותר מאשר בעלי הכנסה גבוהה יותר. אחרים תורמים מסיבות של הוקרת תודה על משהו שקרה להם בעבר, סגירת מעגל או כהשקעה בעתיד (מחקרים לטובת מחלה שפגעה בבן משפחה, למשל) וכן מסיבות דתיות (הפרשת מעשר).

עם זאת, למרות היתרונות הברורים, לא חייבים לתרום. וזה נכון גם למי שאינו נאבק בקשיי היומיום. מנגד, רבים אחרים חשים צורך לתרום, אך חושבים שאין להם מספיק כסף כדי לעשות זאת או שזה לא הוגן לתרום ולהפחית מהתקציב המשפחתי. אז…

 איך תורמים בכל זאת?

ראשית, צריך לזכור שאצל חלק גדול מהאנשים שחשים שהם במצב כלכלי קשה, הבעיה היא למעשה תזרימית ולא אמיתית – ארגון וסדר חדשים, קביעת סדרי עדיפויות, בדיקת וביטול תשלומים כפולים וכדומה – יאפשרו להם להתאזן ולקבוע מטרות משפחתיות חדשות בתזרים מאוזן לאורך זמן.

שנית, במקום כסף ניתן לתרום משאבים אחרים כגון זמן, ניסיון וידע, ובמילה אחת – התנדבות.

דוגמה מוכרת לכך הוא יום מעשים טובים (כן, זו לא טעות), שכמו המצאות רבות וטובות אחרות הומצא בישראל ומכאן יוצא לשאר העולם (דווח שבשנת 2019 הוא התקיים ב- 108 מדינות!). בעולם קיימות יוזמות דומות, למשל תנועת GivingTuesday שנולדה כמענה נגד ימי פסטיבלי הצריכה סייבר מאנדיי ויום ששי השחור, ומאז 2012 מבצעת מדי שנה מבצעי תרומה ביום שלישי שאחרי חג ההודיה, כשהמטרה היא יום תרומה בינ"ל.
למרבה ההפתעה (?), סקר שפורסם ב – 2015 העלה כי רק 15% מהנשאלים מכירים את GivingTuesday, בעוד ש – 93% מכירים את יום ששי השחור, כך שהמטרה עדיין לא הושגה, אך נשמור על אופטימיות לשיפור בעתיד….
מעבר לקלישאה של "זמן שווה כסף" יש לזכור כי גם להתנדבות עשויה להיות עלות כספית (נסיעות, פתרון אלטרנטיבי לשמירה על הילדים, ביטול אפשרות לעבודה נוספת וכו') שיש לקחת בחשבון בעת עריכת התקציב המשפחתי.
כמובן שמעבר ליתרונות התרומה בכסף, שציינו קודם לכן, להתנדבות יש ערכים מוספים רבים אחרים, כגון צבירת חוויות, היכרות עם עולמות או אנשים שייתכן שלא היינו מגיעים אליהם אחרת, ועוד.
אחד מיתרונותיה הגדולים של ההתנדבות הוא האפשרות לבצע אותה בצוותא, ואף כתחליף לפעילות קבוצתית חברתית או משפחתית אחרת. למשל, במקום לקחת את הילדים לקטיף תותים בתשלום, קחו אותם לקטיף ירקות ופירות שמועברים לנזקקים – פעילות המאורגנת ע"י ארגון לקט ישראל. בכך תשיגו גם חיסכון (בעלות פעילות משפחתית), גם תרומה וגם חינוך הילדים לערכים. זו יכולה להיות פעילות מתאימה גם ליום הגיבוש הבא ממקום העבודה ואף למפגש חברים, וכמוה יש רבות.

האם יש הבדל בין תרומה חד פעמית לתרומה קבועה?

מבחינת ניהול התקציב המשפחתי – כן. תרומה חד פעמית "נופלת" בקטגוריה של אירועים לא-צפויים או קופה קטנה, וכך יש להתחשב בזה. לעומת זאת, תרומה קבועה (חודשית, או במועד ידוע מראש) יש להביא בחשבון בתכנון הוצאות החודש בו היא מתבצעת.
מבחינת האפשרות לקבלת זיכוי ממס, אין הבדל בין תרומה אחת בגובה X  ₪ לבין ביצוע מספר תרומות, ואפילו לארגונים שונים, שסכומן מגיע לאותם X ₪.

זיכוי ממס בגין תרומות

נחזור לארגונים המאפשרים תרומה המזכה בזיכוי ממס.
כדי לעודד תרומות למוסדות ציבור נקבע בפקודת מס הכנסה סעיף 46, המאפשר קבלת זיכוי ממס בגין תרומה לארגונים העומדים בקריטריונים. הקריטריונים כוללים בין היתר הגדרת מטרת פעילות הארגון לטובת הציבור וללא כוונת רווח, בדיקת תקינות ניהול ספרים, התנהלות מסודרת ועוד, כך שמדובר בארגונים מפוקחים.

מהם הקריטריונים לקבלת זיכוי בגין תרומה?

  1. לארגון הנתרם צריך להיות אישור מרשות המסים לזיכוי לפי סעיף 46. ניתן לבדוק זאת כאן .
  2. גובה התרומה המצטברת בשנת המס צריך להיות לפחות 190 ש"ח (נכון לשנת 2019).

בכל שנת מס הזיכוי יינתן בגין תרומות שיסתכמו עד ל- 30% מההכנסה השנתית החייבת במס (קיימת תקרה נוספת, שהיא דמיונית עבור רובנו, ועומדת על מעל 9 מיליון לשנה…)

מהו הזיכוי שיתקבל?

זיכוי ממס הינו "הנחה" המפחיתה את סכום מס הכנסה המשולם. דנו בכך בהרחבה בטור מס הכנסה.
גובה הזיכוי לשכיר ולעצמאי הינו 35% מסכום התרומה שבוצעה, ועד לתקרה.

איך מקבלים את הזיכוי?

  1. באמצעות פנייה לפקיד שומה- ניתן לפנות לפקיד שומה במהלך שנת המס כדי לקבל אישור לזיכוי מס בגין תרומות שניתנו באותה השנה. יש להגיש למעסיק את האישור שיתקבל כדי לקבל את זיכוי המס בתלוש השכר. כמו כן ניתן לפנות לפקיד השומה לאחר תום שנת המס ובמשך 6 השנים הבאות, על מנת לקבל החזר מס.    
  2. ישירות באמצעות המעסיק- רשות המסים מאפשרת למעסיקים, העומדים בקריטריונים מסוימים, להעניק  לעובדיהם זיכוי מס בגין תרומות מבלי לדרוש מהם אישור פרטני מפקיד השומה. בדקו מול מעסיקכם האם קיבל אישור לנהוג כך.

בכל מקרה הזיכוי יתקבל כנגד קבלות מקוריות בלבד. תרומות שלא ניתן עליהן זיכוי בשנת המס בה בוצעו, מכיוון שסכומן גבוה מהתקרה, ניתן להגיש באחת משלוש השנים העוקבות לאחר שנת ביצוע התרומה.
חשוב לומר שמשפחות אשר לא ממצות את ההנחה שלהן בגין נקודות הזיכוי לא ייהנו מהזיכוי ממס הנוסף הניתן בגין התרומה.

אז איך תורמים ולמי?

  1. באשראי – בהוראת קבע בסכום חודשי קבוע או בסכום חד פעמי לארגון שבחרנו (במקרה כזה יש לוודא שאכן לא ממשיכים לחייב אותנו בטעות מדי חודש, כדי שלא נחרוג מתקציב התרומות שקבענו לעצמנו).
  2. באמצעות עיגול לטובה – חיוב חודשי בסכום משתנה באמצעות כרטיס האשראי, המאפשר תרומה למגוון ארגונים. סכום התרומה הינו סכום האגורות מעיגול כל רכישה שלנו בכרטיס האשראי לשקל הקרוב ביותר. נשמע מעט? עבורנו – נכון, אך בחישוב התרומה המצטברת מכל התורמים גם יחד, זה יוצא סכום לא מבוטל (תלוי, כמובן, באטרקטיביות הארגון).
  3. במוצרים (מזון, בגדים וכו') – יש ארגון שמטרותיו מוצאות חן בעיניי, אך גובה המשכורות שהוא משלם לעובדיו מוגזם לדעתי, ועל כן אני תורמת לו מוצרים בלבד. כך אני בטוחה שתרומתי מגיעה במלואה לנזקקים.
  4. במזומן – כולנו מכירים את המצב בו ניגשים אלינו מתרימים בבקשת תרומה ברחוב או בקניון, עם או בלי פנקס קבלות. מכיוון שלא ניתן לאמת כי אכן עומדים מאחוריהם ארגונים לגיטימיים, יתכן שעדיף לתרום רק במקרים בהם אנו יכולים לוודא את אמיתות התרומה, למשל, כשמדובר בתלמידים אשר מתרימים במבצעי התרמה ארציים
  5. בזמן – ניתן לאתר מקומות להתנדבות דרך פורטלים שונים כגון המועצה הלאומית להתנדבות בישראל  או הרשת להתנדבות ישראלית. חשוב לוודא כי אתם מבוטחים כמתנדבים (לפרטים – אתר הביטוח הלאומי).
  6. באתר גיידסטאר הממשלתי ניתן למצוא את רשימת העמותות הישראליות המלאה, וכן פרטים אודותיהן כגון דוחות כספיים, דוח חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר ועוד, שיסייעו לנו לקבל החלטה האם לתרום להם וכמה.

ולסיכום

אפשר ורצוי לתרום גם אם אינכם ביל גייטס או שרי אריסון, אך יש לקחת סכומים אלה בחשבון בעת קביעת התקציב המשפחתי, על מנת שלא לחרוג. בין אם מדובר בתרומה בכסף  או במשאבים,  גם במקרה זה תכנון מראש יביא לתוצאה אופטימלית – הענקת עזרה מקסימלית במשאבים אותם אנו מסוגלים לתת, תוך קבלת ערך מוסף והרגשת סיפוק.

ומהו הפתרון שהבטחתי לשתף? זה פשוט, אני רואה בזיכוי ממס (בגובה 35%) הזדמנות להגדיל את סכום התרומה שתכננתי לתת, ומראש תורמת במוצרים או לעוברי אורח/תלמידים מזדמנים גם את סכום הזיכוי 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *