כולם מציעים לנו לרכוש עוד ביטוח.
כולם מציעים לנו לא להאמין לחברת הביטוח.
איך נדע מה כדאי לקנות? מה חשוב לקנות? האם יש משהו שממש מיותר?
ספוילר:
אין משהו שמיותר לכולם כי, כמו בכל ענף אחר – אם יש קונה, יימצא גם מוכר. אבל ישנם שיקולים שעל פיהם כדאי לנו לקבל החלטות.
תוחלת הסיכון
תוחלת הוא מושג סטטיסטי המתייחס לשילוב של ההסתברות לכך שאירוע מסוים אכן יתממש אל מול גובה הנזק הצפוי אם האירוע אכן יקרה.
למשל, אם אני אדם שמעדיף צריכת שירותי רפואה פרטיים, כנראה שבהסתברות גבוהה אדרש למספר רב של ייעוץ רופא מומחה. ההסתברות לכך היא גבוהה אבל העלות נמוכה יחסית לשירותי רפואה אחרים. האם כדאי לרכוש ביטוח לצורך כך? האם אוכל לעמוד בתשלומים ללא הביטוח?
לעומת זאת, ניתוח פרטי. אנשים רבים יעברו חיים שלמים ללא צורך בניתוח, וההסתברות לניתוח נמוכה משמעותית מהצורך בייעוץ רפואי, למשל. מצד שני, עלות ניתוח פרטי היא גבוהה יחסית, כמובן בתלות בניתוח עצמו. האם במקרה כזה נוכל לשלם את עלות הניתוח?
ישנם אנשים שאינם רוכשים ביטוח, כאסטרטגיה, ומביאים בחשבון אירועים כגון ניתוחים או מחלות קשות, לא עלינו, באסטרטגיית ההשקעה שלהם. האם זו אסטרטגייה נכונה? נברר בהמשך.
למה לא לקנות את כל הביטוחים שמציעים לנו?
אפשר. אבל למרבית מהאנשים זה ממש מיותר. למה?
צריך לזכור שרכישת ביטוח אמנם מקנה בטחון בקרות אירוע כלשהו, אבל עולה כסף. ולפעמים לא מעט.
לכן אנחנו צריכים לוודא שאנחנו נמצאים במצב שבו אנו מבוטחים לאותם אירועים שמפחידים אותנו, או מדירים שינה מעיננו, מצד אחד, ולא להוציא כסף מיותר, מאידך.
חשוב במיוחד לא להימצא במצב של כפל ביטוח, כלומר רכישת ביטוחים מיותרים.
בנוסף, חשוב לדעת שקיימת חשיבות לא רק למוצר עצמו, אלא לגובה סכום הביטוח שנרכוש.
איך מחליטים?
מייצרים סדר עדיפויות לפי "חובה", "כדאי שיהיה", "לא צריך".
ישנם ביטוחים שמחוייבים עפ"י חוק – ביטוח חובה לרכב, ביטוח חיים ומבנה למשכנתא, חסכון למוצר פנסיוני כלשהו. אין לוותר עליהם. אבל יש ביטוחים נוספים. והחשיבות שלהם לכל בית אב משתנה בהתאם ליכולת המשפחה לשאת סיכונים כלכליים, להסתייע בבני משפחה ואפילו – ביכולת או רצון שלהם להמתין עד לקבלת טיפול רפואי.
השאלה המובילה: האם אירוע כלשהו יזיק לנו משמעותית?
ובקיצון, נזק עד כדי התמוטטות כלכלית.
דוגמאות:
- צורך בתרופה מחוץ לסל הבריאות – אירוע נדיר, אך הצורך ברכישה כזו יכול למוטט משפחה.
- אירוע רפואי כלשהו בטיול בחו"ל – ביטוח נסיעות לחו"ל. כן, הביטוח הזול, יחסית, הזה שרבים (מבורות או חוסר ידע) לא טורחים לרכוש. אדם הנדרש לטיפול רפואי בחו"ל, או לשירותי איתור וחילוץ, עלול להידרש לסכומים אסטרונומיים כדי לממנם.
- פיצוי חד פעמי בעת גילוי מחלה קשה – ביטוח מחלות קשות – האם הוא נדרש? האם ימוטט משפחה? תלוי במשפחה.
- ביטוח תאונות אישיות – ביטוח שמשלם פיצוי חד פעמי במקרה של תאונה כגון, שבר, אשפוז וכד.
(התאונה לפי תנאי הפוליסה והיא יכולה להיות כל דבר מתאונת דרכים ועד נפילה מסולם בעת החלפת נורה בבית).
שכיר, שיש לו שכר קבוע וימי מחלה, כנראה שנמצא בסיכון נמוך מאוד להיפגע כלכלית מתאונה כזו. לעומת זאת, בעל תחביבים מסוכנים או עובד "צווארון כחול" עשוי להידרש לסכום כסף כזה במקרה פגיעה. הכל, בהתאם לגובה הפרמיה החודשית, כמובן. - כתב שירות לאם ולילד – מאפשר הרחבה של טיפולים ובדיקות לילדים ונשים, במיוחד בהריון.
נהוג לומר שהוא כדאי בתקופה בה מתכננים ילדים, וכדאי לשקול אותו לאחר מכן, בהתאם לעלות. - ביטוח סיעודי – ביטוח יקר מאוד שיש לו "מוניטין" רע, נוכח נטיית חברות הביטוח להקשות במבדקים לזכאות. מנגד, בשנים האחרונות הונהגו כללים להגדרת אדם כסיעודי עבור הביטוח, וגם – עלות הטיפול באדם סיעודי גבוהה, והסיכון לכך, ככל שהגיל עולה, גבוהה יותר. אבל זה לא אומר שאין צעירים סיעודיים, כתוצאה מתאונה או מחלה.
יש הממליצים לחסוך סכומי כסף בצד במקום לרכוש ביטוח. לכך יש סיכון משמעותי במקרה שהמקרה הסיעודי מגיע לפני שנצבר חסכון משמעותי, ועל כן זוהי אסטרטגיית השקעה מסוכנת יחסית.
חובה, כדאי, לא חובה (מיותר)
כפי שראינו בדוגמאות מעלה, הביטוחים מכסים אירועים שמשמעותם שונה, בין אדם לאדם ואפילו בתוך אותו תא משפחתי. יתרה מזו, המשמעות או החשש מפני קרות אירוע משתנה גם לפי גיל המבוטח ומצבו המשפחתי (למשל, אין צורך בביטוח חיים אם אין תלויים או שהם כבר גדולים ועומדים ברשות עצמם) כך שיש לבחון את אסטרטגיית הביטוח מדי כמה שנים ולהתאימה למצב הנוכחי – משפחתי, כלכלי, חסכונות וכדומה.
ביטוחים שלטעמי אין עליהם מחלוקת: אלו הם הביטוחים לקטסטרופות, כלכליות או אחרות, כגון תרופות מחוץ לסל הבריאות, ביטוח נסיעות לחו"ל ולדעתי גם ביטוח סיעודי.
בקצה השני של הסקאלה נמצאים ביטוחים כגון כתבי שירות וביטוח תאונות אישיות. ואגב, גם ביטוח מקיף לרכב ששויו נמוך. גם כאן, אין הכוונה להמלצה שלא לרכוש, אלא שהם בסדר עדיפויות נמוך לאחר שהשלמנו את כל הביטוחים החשובים בעיננו ואנו עומדים בתקציב שהקצבנו.
אמצע הסקאלה מתייחס לביטוחים כגון ניתוחים בישראל. מרבית אזרחי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות נוסף באמצעות קופת החולים שלהם (שב"ן) וגם שם הם מבוטחים לניתוחים בישראל. כמובן, ישנה אפשרות לבצע ניתוח גם באמצעות מערכת הבריאות הציבורית. אנשים שיעדיפו לרכוש כיסוי זה הם אנשים שאינם מעוניינים להמתין לניתוח (הטענה הינה שהניתוח באמצעות ביטוח פרטי מהיר יותר גם בהשוואה לניתוח באמצעות השב"ן), או אנשים שאינם מעוניינים לשלם השתתפות עצמית במקרה של ניתוח (במקרה של ביצוע הניתוח באמצעות השב"ן).
גם ביטוח חיים, למשל, הוא ביטוח באמצע הסקאלה, משום שאף שהוא מאוד חשוב – חשיבותו משתנה בהתאם לגיל המבוטח, מספר התלויים בו והיקף הנכסים האחרים.
לסיכום
רכישת ביטוחים רבים תבטיח לנו רשת בטחון רחבה, אך תעלה ממון רב (בפרמיות) ולא בהכרח תהיה אפקטיבית למטרתנו. יש לזכור כי התקציב המשפחתי דורש הקצאה להוצאות שוטפות, חסכון לעתיד ומתן מענה לסיכונים כגון מחלות או צרכים רפואיים.
לכן, יש לקבל החלטה על הביטוחים הנרכשים וסכום הביטוח לאחר היכרות מעמיקה עם תנאי הפוליסה ובעיקר – הצרכים וההעדפות שלנו: האם אנו מוכנים להמתין תקופה ארוכה לניתוח, האם ייגרם לנו נזק משמעותי אם תהיה לנו תאונה קטנה שבגינה לא נוכל לעבוד או לסייע בניהול מטלות הבית, ועוד.
חשוב להבין כי המענה לקטסטרופות הוא זול יחסית, בשל ההסתברות הנמוכה לקרות האירוע, אך לא יסולא מפז עבור משפחה שזה קורה לה.
להתייעצות ומידע נוסף
**האמור אינו מחליף ייעוץ אישי ומיועד למידע בלבד **
