קרן השתלמות

קרן השתלמות – ניכוי שהוא כל כולו – הטבה!

ניכוי? הטבה? נשמע כמו דבר והיפוכו.

מבטיחה שהכל יתבהר מיד.

ההפקדה לקרן השתלמות אפשרית לשכירים ועצמאים כאחד, אך נתמקד בקרן השתלמות לשכירים בלבד.

מקורה של הטבה זו אי שם לפני עשרות שנים, ברצון של מעסיקים לתמרץ את עובדיהם לצאת להשתלמויות ולכנסים מקצועיים. היום, עיקר מהותה של ההטבה הינו כמוצר חסכון לטווח בינוני, ומרבית האנשים משתמשים בקופה, כאשר היא נזילה, לצרכים שוטפים כגון רכישת רכב, כיסוי משכנתא, טיול בר מצווה משפחתי ועוד.

שעון ופנים של רכב יוקרתיים

לקרן השתלמות מפקידים יחדיו העובד והמעסיק, כשחלק העובד מנוכה מהשכר. התקרות להפקדה מוטבת (המעניקה הטבות מס) הם הפקדת עובד עד 2.5% מהמשכורת הקובעת לקרן השתלמות, בעוד שהפקדת המעסיק לא תעלה על פי 3 מהפקדת העובד ועד ל- 7.5% מהשכר הקובע. השיעורים הרווחים במשק הינם השיעורים המקסימאליים: 2.5% הפקדת עובד ו-7.5% הפקדת מעסיק.

מהי המשכורת הקובעת להפקדה לקרן השתלמות? משכורת הברוטו של העובד, למעט החזרי הוצאות (כגון נסיעות) ותשלומים בשל מאמץ מיוחד (כגון שעות נוספות ובונוס) וזאת עד לתקרה הקבועה בחוק (15,712 ₪ בשנת 2019).

והרי לכם ניכוי שהוא הטבה

בגין כל 1 ₪ שאתם מפקידים משכרכם בקרן השתלמות, המעסיק (המצוי) מפקיד 3 ₪ נוספים באותו חודש לטובת אותה קרן.
במילים אחרות, עובד ששכרו לצורך קרן השתלמות הינו 10,000 ₪ מקבל מהמעסיק מדי שנה 9,000 ₪ נוספים, פטורים ממס.

קרן השתלמות אינה הטבה החייבת בחוק (בניגוד לקצובת הבראה, למשל, או ימי חופשה), למעט מגזרים מסוימים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים, אולם רבים מהמעסיקים משלמים אותה, והיא חלק מתנאי השכר הנתונים למשא ומתן בשוק הפרטי. עם זאת, קיים שוני בין המעסיקים לעניין גובה ההפקדה, המתבטא בקריטריונים הבאים:

  1. גובה הפקדת המעסיק באחוזים – למשל 2.5%, 5%, 7.5%
  2. השכר ממנו מחושבים האחוזים – עובד עשוי להרוויח שכר חודשי X אך קרן ההשתלמות תשולם רק מתוך מחצית ה – X, בהתאם לחוזה העבודה שלו
  3. תקרת ההפקדה – מאחר שהפקדות המעסיק לקרן השתלמות חייבות במס מעל סכום מסוים, מעסיקים רבים מפקידים רק עד גובה התקרה הפטורה ממס.
  4. גילום או חיוב במס על חלק ההפקדה החייב במס – ישנם מעסיקים המפקידים לקרן מעל התקרה הפטורה ממס, ואף משלמים את המס על כך, וכאן מדובר בהטבה יפה במיוחד.

מיסוי קרן השתלמות

כבר הבנו שקרן ההשתלמות הינה למעשה אפיק חסכון נוסף. אפיק זה כדאי במיוחד, לעומת תוכניות חיסכון אחרות, שכן הוא זוכה להטבת מס כפולה: בעת ההפקדה לקרן ובעת משיכת הכספים מהקרן.

לגבי עובד שכיר, סכום הפקדת המעסיק שהינו עד 7.5% מהמשכורת הקובעת, פטור ממס (ומביטוח לאומי) בעת ההפקדה. בנוסף, הרווחים שצוברת הקרן בגין ההפקדות שעמדו בכללים להפקדה מוטבת, יהיו פטורים ממס בעת משיכת הכספים מהקופה, וזאת לעומת מיסוי הרווחים הנהוג כיום בשוק ההון במוצרי חיסכון אחרים, העומד על 25%.
ניתן למשוך את קרן ההשתלמות בתום 6 שנים מפתיחת הקרן לכל מטרה שהיא, ללא תשלום מס.
ניתן למשוך את הקרן ללא תשלום מס גם בתום 3 שנים מפתיחת הקרן וזאת אם החוסך הגיע לגיל פרישה או לצורך השתלמות המוכרת ע"י הקרן.
כמו כן, במקרה שהחוסך נפטר, חו"ח, רשאים המוטבים למשוך את הכספים ללא דיחוי.
בעת משיכה במועד מוקדם מ – 6 שנים במקרים שאינם מופיעים לעיל, תנכה הקופה מס בשיעור המקסימאלי לשכיר (47%) על החלק שמקורו בהפקדת המעסיק ועל הרווחים כאחד. ניתן ומומלץ לפנות מראש לפקיד שומה לצורך קבלת אישור לניכוי מס בגובה שיעור המס השולי של החוסך.

חשוב – האמור לעיל אינו רלבנטי למורים, ואוכלוסיות ייחודיות אחרות, להן הסדרים מיוחדים לגבי קרן השתלמות. למשל, מורים היוצאים לשנת שבתון מקבלים את שכרם מקרן ההשתלמות בשנת השבתון, ורואים אותם כאילו משכו את הקרן בשנה זו.

מה כדאי לדעת או חשוב לבדוק?

  • הבחירה בקרן השתלמות שאליה יבוצעו ההפקדות נמצאת בידיו של העובד, והמעסיק אינו יכול להכריח את העובד להפקיד לקרן השתלמות מסוימת.
    במקרה של מורים, הסדרי ההעסקה שונים ועל כן ניתן להפקיד לקרן אחרת אך יוטלו הגבלות על מימון שנת השבתון וכדומה. יש לבדוק הסדרים ייחודיים/סקטוריאליים מול המעסיק.
  • איך בוחרים קופה? דמי ניהול, תשואות, טיב הגוף המנהל ומידת הסיכון שלוקח על עצמו.
    ניתן למצוא את ההשוואה בין הקופות באתר משרד האוצר – גמלנט.
  • כדאי מאוד לוודא כי הכספים שנוכו לך והופקדו ע"י המעסיק משויכים לקרן אותה בחרת ודמי הניהול דומים לאלו שסוכמו עימך (על כך הסברנו בטור אודות הסטיימנט)
  • כדאי לוודא שהמוטבים מעודכנים
  • במקום עבודה בו ישנם הסדרים טובים לדמי ניהול מופחתים בקרנות ההשתלמות של העובדים, ניתן יהיה (בד"כ) להעביר לקרן שבהסדר גם כספים שנצברו מעבודה קודמת, אך לא להמשיך להפקיד באותם תנאים לאחר עזיבת העבודה.
    בהיבט של ותק לקרן, אין לכך משמעות ועל כן בד"כ מומלץ להפקיד לקרן כזו במשך תקופת העסקתכם, גם אם לאחר עזיבת העבודה תבחרו לעבור לקרן אחרת.
  • נזילות הקרן (בתום 6 שנים) נקבעת בהתאם ליום ההפקדה הראשון בקרן. עם זאת, במידה שקיימת קרן השתלמות קודמת שלא נמשכו ממנה כספים, הותק הרלוונטי הינו מועד ההפקדה של הקרן המוקדמת יותר (פעולת המשיכה עצמה מחייבת איחוד קרנות אבל המדובר בפרט טכני בלבד).
  • מתום 6 השנים הקרן תהיה נזילה למשיכה בכל עת, והפקדות חדשות שיבוצעו בה יצטרפו לסכום הנזיל. אך מרגע שהקרן נמשכה, ואפילו חלקית, תיפתח קרן חדשה להפקדות הבאות והותק שלה יהיה מועד ההפקדה הראשון לקרן החדשה.
  • ניתן להפקיד סכומים נוספים לקרן ההשתלמות מבלי ליהנות מהטבת פטור ממס על רווחי ההון כמובן. היתרון בכך האפשרות לחסוך עוד לפני הגעתו הוירטואלית של השכר אל הארנק שלנו, וגם – דמי הניהול הנמוכים. יש לכך גם חסרונות, כמובן, ובראשם העובדה שהקרן אינה נזילה מיידית כמו במכשירי חסכון אחרים.

ממה כדאי להיזהר?

מהפיתוי לקחת הלוואה זולה על חשבון קרן ההשתלמות כי הריבית נמוכה מהתשואה.

כיום, נוכח הריביות הנמוכות והתשואות הטובות יחסית בקרנות, ממליצים גופי ההשקעות למי שמבקש למשוך את הקרן לצורך מימון הוצאה כלשהי – לוותר על רעיון המשיכה ובמקום זאת ליטול הלוואה שהקרן הינה ערבות עבורה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו: התשואה (הרווח על הפקדה) גבוהה יותר מהריבית, ועל כן ברור (לשיטתם) שכדאי יותר לקחת הלוואה מאשר למשוך כספים.
ההלוואות ניתנות בד"כ בריבית נמוכה, אולם אליה וקוץ בה – התקופה בד"כ קצרה ועל כן סכום ההחזר החודשי גבוה.
המסר הוא אחד: הלוואות יש להחזיר והן עלולות להכביד על התקציב החודשי שלנו, ועל כן לעיתים כדאי לקחת הלוואה לתקופה ארוכה יותר גם אם הריבית קצת גבוהה יותר.
בנוסף,אם ההלוואה נלקחת לצורך השקעה אחרת או כהון ראשוני, הרי שמדובר במינוף.
נטילת הלוואה כזו הינה סיכון שיש לקחת בחשבון, שכן יתכן ששיעור הריבית שנידרש לשלם יהיה גבוה משיעור התשואה על הכספים שהשארנו בקרן.

ולסיכום

סיפור אמיתי: באחד מתפקידיי, טיפלתי בתלונה של עובד שדרש שלא לנכות לו קרן השתלמות, גם אם המשמעות הינה ביטול הפקדת המעסיק. נדרשו מספר שעות דיונים כדי להחליט כיצד לטפל בבקשה חריגה זו.
אם המעסיק שלכם מציע להוסיף לתנאי השכר הפרשה לקרן השתלמות, אל תבטלו ההצעה מיידית רק משום שזה מקטין את הנטו. שקלו היטב ההצעה. אמנם, במשכורות נמוכות ניכוי נוסף של 2.5% מהנטו עשוי להיות משמעותי, אולם זו עשויה להיות דרך מצוינת לחסכון נוסף.

ולמי שכבר נהנה ממשיכת כספים מקרן השתלמות, תסכימו איתי שגם אם הקרן אינה עומדת בייעודה לתמרץ השתלמות, היא עדיין קרן משתלמת במיוחד 🙂

האמור אינו בגדר ייעוץ ואינו מחליף התייעצות פרטנית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחשבה אחת על “קרן השתלמות”