מזומן או אשראי? התלבטות יומיומית!

זמן קריאה משוער: 4 דקות ו-48 שניות

אשראי או מזומן

כשאתם עומדים בקופה ומגיע תורכם לשלם, האם גם אתם שולפים באופן אוטומטי את כרטיס האשראי? האם עצרתם פעם כדי לחשוב על האלטרנטיבות הקיימות, ושקלתם איזו מהן מתאימה לכם?

לפני המון שנים, כשניהלתי יחידה לייעוץ בכלכלת המשפחה בצה"ל, לימדנו את הלקוחות שלנו לנהל תקציב במעטפות מזומן. כרטיס האשראי עוד לא היה נפוץ כל כך, הוראות קבע היו רק בבנק, ופנקס צ'קים היה מצרך בסיסי. הרעיון היה שלאחר שנקבע סדר העדיפות המשפחתי, תחלק המשפחה כסף למעטפות, כשכל אחת מיועדת לסעיף אחר מהתקציב (מזון, ביגוד, בילויים וכו'), ולא תחרוג ממנו במהלך התקופה שנקבעה לתקציב. ישנם הממליצים לנהוג כך גם היום, אם כי היום זה קצת פחות ישים, ואולי גם פחות כדאי, ואסביר בהמשך. עם זאת, הרציונאל בבסיס הנחייה זו תקף גם היום – כשאתה מחליט לשלם במזומן קשה הרבה יותר לחרוג מהתקציב. נגמר המזומן? אין עוד אפשרות לקנות דבר.

במילים אחרות, הנה סיכום הטור כבר בראשיתו – בין אם אתם רוכשים במזומן ובין אם אתם רוכשים באשראי, היו ערים לתקציב שקבעתם לכם ועמדו בו.

בואו נתחיל בסקירה של אפשרויות התשלום ולאחר מכן מספר נקודות למחשבה (לצורך העניין נתעלם מחוק המזומן אשר נכנס לתוקף לא מזמן, וזאת משום שאנו מדברים על החיים השוטפים, בהם סכומי התשלום רחוקים מזה שנקבע בחוק המזומן):

  • כרטיס אשראי – מנגנון תשלום שמאפשר לשלם לספק היום, כשהסכום מנוכה מחשבון הבנק במרוכז בתאריך שנקבע.
    כרטיס אשראי הוא מוצר ש(לדעתי) לא ניתן להסתדר בלעדיו כיום, משום שהוא מאפשר גם הלוואות, הנחות ברכישת מוצרים שונים, וכמובן – תשלום או חסכון בהוראת קבע.
  • מזומן – שטרות כסף ומטבעות
  • צ'קים (המחאות) – משמשים בעיקר לתשלומים נדחים
  • דביט – כרטיס המאפשר רכישה במזומן – כלומר, עם הרכישה, מנוכה מיידית סכום הרכישה בבנק והרכישה אינה מתאפשרת אם אין מספיק מזומן בחשבון העו"ש.
  • תווי שי (בשובר או בכרטיס) – דומה למזומן, בד"כ מתקבל מהמעסיק בחגים או אירועים מיוחדים
  • אפליקציות תשלום למיניהן – (כגון ביט, פפר, פייבוקס ועוד) – מאפשרות העברת תשלום, באמצעות כרטיס אשראי, בסכומים קטנים לספקים ולגורמים שונים.

חשבתם שהבחירה באמצעי התשלום מסתכמת בנוחות? מחקרים שונים מראים כי לאמצעי התשלום יש השפעה פסיכולוגית על דפוסי הרכישה ואף על ההנאה מהמוצר שנרכש. כך למשל מחקרים גילו שרכישה במזומן יוצרת קשר רגשי חזק יותר עם המוצר וכן שהתחושה של תשלום במזומן היא של כאב ממשי. רכישה באמצעות המחאה, למשל, אמנם כואבת פחות אבל מחייבת כתיבה ועל כן קל יותר לזכור את סכום הרכישה.

המסקנה פשוטה: ככל שאנו רוכשים יותר בכרטיס אשראי, אפליקציות תשלום או כל אמצעי אחר אשר מרחיק אותנו מהאמצעי הפשוט והלא נוח הזה – המזומן – יהיה לנו קל יותר לבזבז ונזכור פחות שהוצאנו כסף. לפיכך, נדרשת משמעת עצמית חזקה יותר על מנת לעמוד בתקציב שהקצבנו לנו.

שטרות כסף מגולגלים
Photo-by-rupixen.com-on-Unsplash

  11 נקודות למחשבה, בבואכם להחליט איזו שיטה עדיפה עבורכם:

  1. מזומן שהלך לאיבוד או נגנב – אבד.  לעומת זאת, בגין כרטיס אשראי שנגנב יש בטחונות ובמקרים רבים מחלקת הביטחון של חברת כרטיסי האשראי בוחנת דפוסי רכישה חריגים ומדווחת עליהם ללקוח אפילו לפני שהוא זיהה את הגניבה.
  2. כרטיסי אשראי רבים מאפשרים צבירת נקודות לטובת הנחות במוצרים או רכישה עתידית של מוצר נחשק כלשהו (מי אמר כרטיס טיסה?).
    מצד שני, זה מעודד צריכה גם כשאין צורך, ובמקרים מסוימים נידרש לחישובי פסיכומטרי ממש על מנת לבחון כדאיות שימוש בכרטיס זה או אחר.
  3. שימוש בכרטיס אשראי טוב יותר למעקב לאורך זמן על ההוצאות. בדוח החודשי המתקבל מחברת האשראי ניתן לראות באופן מרוכז את כל החיובים שבוצעו במהלך החודש, בעוד שלצורך מעקב אחר הוצאותינו המשולמות במזומן נידרש לנהל רישום באופן אקטיבי.
    שמרו את ספחי התשלום של כרטיס האשראי – זה מאפשר מעקב הן להוצאות במהלך החודש (עוד לפני קבלת הדוח החודשי) והן לזיהוי שימוש בלתי חוקי בכרטיס.
    ניתן ואפילו מומלץ להעביר את פירוט הרכישות מאתר חברת האשראי לאקסל וכך לקבל מושג של הוצאות על פני זמן לפי קטגוריות, בתי עסק, תשלומים וחובות עתידיים ועוד.

    אגב – תרגיל לעצמכם.
    רשמו לעצמכם כמה אתם חושבים שאתם מוציאים על קניות לא מתוכננות בפיצוצייה מתחת לבית, ואז חפשו את בית העסק הספציפי הזה בדו"חות כרטיס האשראי וחשבו ממוצע של שלושת החודשים האחרונים.
    אשמח לשמוע אם הופתעתם מהסכום ביחס למה שחשבתם  (ואגב 2 – אחרי שתגידו לעצמכם, אבל ממוצע של 3 חודשים לא מייצג כי הייתי מאוד עסוק והייתי חייב, כי ירד גשם אז לא נסעתי רחוק וכו', בצעו ממוצע של 6 חודשים ואז ענו לעצמכם שוב על השאלה. מופתעים?)
  4. לטעמי, חייבים כרטיס אשראי אחד לפחות על מנת לבצע הוראות קבע.
    נכון, אפשר גם בבנק, אבל אם אנחנו כבר בעניין של צבירת נקודות, למה לא לעשות את זה ממילא בכרטיס אשראי? בנוסף, הוראת קבע בבנק עשויה להיות כרוכה בעמלה ואילו זו שבכרטיס אשראי – לעת עתה, לפחות – פטורה.
  5. יש המשתמשים בכרטיס נטען לצורך רכישות באינטרנט, במקום כרטיס אשראי, על מנת להימנע מגניבות זהות ומספר כרטיס. את הכרטיס ניתן לטעון גם במזומן בסניפי בנק הדואר.
  6. רכישה באשראי משאירה עקבות – זה רע לבוגדים וסוכני מוסד אבל מצוין לנו, שמאבדים לעיתים את חשבונית הרכישה וצריכים להוכיח ששילמנו על הרכישה שביצענו, או את מועד הרכישה לצורך אחריות או החלפת מוצר (מכיוון שלרוב ניתן לשחזר בבית העסק את החשבונית שאבדה, לפי מס' כרטיס האשראי).
  7. השימוש בכרטיס אשראי מאפשר לשלם בתשלומים ולנצל מסגרת אשראי נוספת, מעבר לתקרת האשראי בבנק.
    רע מאוד בהיבט העמידה בתקציב, טוב מאוד למי שנדרש לסיוע נקודתי בגלל רכישת מוצר יקר.
  8. כרטיס האשראי הוא, במקרים רבים, גם כרטיס המועדון המשמש הן לזיהוי והן לקבלת הטבות שונות.
    סיפור אישי: הצטרפתי למועדון מצליח כלשהו שמנפיק כרטיס אשראי בחברת אשראי שכבר היה לי בה כרטיס. כשביקשתי לבטל את הכרטיס הנוסף, אמרה לי נציגת השירות: "מה הבעיה ? את זה תשאירי למוצרים שבהם יש לך הנחה של המועדון ובאחר תשתמשי לרכישות השוטפות". אני מניחה שאני לא היחידה שלה המליצה את זה…
    זכרו – ריבוי כרטיסים עלול לפגוע באפשרות המעקב שלנו אחר ההוצאות, ובנוסף – לכפילות בתשלום עמלת כרטיס. בדקו אילו כרטיסים חיוניים לכם ובטלו את כל השאר.
  9. למשיכה במזומן יש עלויות. לפיכך, כדאי לרכז משיכות כדי להקטין את חיובי העמלות ולבצען בכספומטים הצמודים לבנקים ולא במכשירים העצמאיים, שם העמלות בגין כל משיכה גבוהה יותר (אלא אם כן יש לכם הסדר מיוחד מצד חברת כרטיסי האשראי)
  10. בכרטיס אשראי אין באמת שליטה על הכסף. אתה לא רואה בעין כמה שולם, סכומים גדולים וקטנים נדמים זהים, קל לך לחרוג מהתקציב כי זה זמין ופעולת התשלום פשוטה ואינה דורשת חשיבה יתרה או שיקול דעת. 
  11. ומה קורה בטיול בחו"ל? עדיף לשלם במזומן ולרכוש את המטבע המקומי בארץ. לחילופין, לרכוש כרטיס נטען בבנק הדואר, שאמנם עולה כסף, אך ניתן לטעון אותו מספר פעמים במהלך החופשה וכך להימנע ממשיכת כספים בכספומטים בחו"ל בעמלות גבוהות, ומהחשש מגניבת הכסף המזומן. ואם כבר משתמשים בכרטיס אשראי בחו"ל, בחרו תמיד שהחיוב יתבצע במטבע המקומי ולא בש"ח, כדי להימנע מעמלת המרה גבוהה (בית העסק המקומי ממיר את הסכום מהמטבע המקומי לש"ח בשער שהוא פחות טוב עבורנו מזה של חב' האשראי).

לסיכום

התנהלות במזומן בלבד? נראה לי שמדובר בגזירה קשה למדי. מצד שני, קשה לנו מאוד לאמוד רכישות שאינן במזומן ("כסף בעין") והסיכון לחריגה מהתקציב הוא גדול. אם אתם מסודרים ו/או יש לכם משמעת עצמית גבוהה – אשריכם. אם לא, נסו להתנהל עם מזומן מוקצב מראש או לקבוע תקציב שלא ניתן לחרוג ממנו ולנהל רישום מדוקדק של כל הוצאה במסגרתו.  

ולקראת פסח – מה לגבי תווי השי שנקבל מהמעסיק? אם אתם מתנהלים על תקציב מצומצם, הקפידו להתייחס לתווים כאל חלק ממקורות המימון של ההוצאות החיוניות השוטפות שלכם, ולא כתקציב חיצוני שמיועד ל"פינוקים". אומנם כיף להתחדש במותרות שלא יכולנו להרשות לעצמנו לפני כן, אך שימוש מושכל בתווים יאפשר לנו רווחה גדולה יותר בחודשים הבאים, הרבה אחרי שנשכח את ההנאה מרכישת הנעליים היקרות לערב החג. 

ובמילים אחרות, כמו כל דבר שדיברנו עליו עד כה – קבעו סדרי עדיפויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *