על אחוזי קיצבה ומקדמים

זמן קריאה משוער: 3 דקות ו-50 שניות

בהרצאות רבות שאני מעבירה לאנשים ותיקים בעולם העבודה אני שומעת "אמיתות" ו"קביעות" רבות ביחס לגימלה כגון "הגעתי ל – 70% קיצבה, ואין מה לי מה לדאוג", או "הקיצבה היא תמיד 70% מהשכר האחרון, אז למה לדאוג?".
בהרצאות רבות אחרות לאנשים צעירים יותר אני שומעת קביעות כגון "גם ככה לא תהיה לנו פנסיה", "פעם אפשר היה להיות בטוח שהפנסיה תהיה ראויה", "איך לא ידעתי אז את מה שאני יודעת היום" ועוד כהנה וכהנה.
כולם צודקים וכולם גם טועים. יכול להיות שאחוז הקיצבה שלך הוא 70%, אבל זה לא בהכרח מחייב 70% מהברוטו האחרון, ויכול להיות, בקרן פנסיה חדשה, שאם לא תתנהל נכון הקיצבה שלך אכן תהיה קטנה מאוד ביחס לצרכים.

עולם הפנסיה בישראל עבר תהפוכות משמעותיות בהיבטים רבים, אחד מהם במוצרים המיועדים לפנסיה, ובאופן החישוב של הגימלה. השינוי המשמעותי הראשון היה מעבר מפנסיה לפי זכויות (DB) לפנסיה לפי צבירה (DC), כפי שיוסבר בהמשך.

אם "נצייר" את היסטוריית הסכמי הפנסיה בישראל על ציר מוצרים, הרי שבקצה האחד שלו – צבירה לפי זכויות – נקבל את הפנסיה התקציבית, ובקצה השני שלו – את קרן הפנסיה החדשה. באמצע יהיו הסדרים שונים של קרן פנסיה ותיקה על סוגיה וביטוחי מנהלים על סוגיהם הרבים השונים.
לכל אחד מהמוצרים הללו כללים שונים, חלקם ייחודיים, אך אנו נתמקד כאן בקביעת אחוז הקיצבה והמקדם.
יצויין כי הדיון מתייחס למקרים הנפוצים, ומיועד לתת מידע כללי, ואינו מהווה ייעוץ פרטני או ממצה את כלל האפשרויות עבור המוצר שבנדון.

פנסיה לפי זכויות או צבירה?

כל מי שנכנס היום לעולם העבודה מקבל המלצה חד-משמעית להשקיע את הפנסיה במסלול תואם לגיל ולטווח הארוך בו ישתמש בכספים (כלומר, בסיכון גבוה) אבל מסלול ההשקעה ודמי הניהול בהקשר של פנסיה לא תמיד היו רלבנטיים, וגם היום ישנם עובדים שהמלצות אלו אינן רלבנטיות להם ויפרשו ממוצרי הפנסיה (הישנים) שלהם רק בעוד כ – 10-20 שנים.
כאמור, אחד השינויים המהותיים שאירעו באופן קביעת גובה הגימלה היה המעבר מתשלום פנסיה לפי זכויות לתשלום פנסיה לפי צבירה. תשלום לפי זכויות, כפי שהשם מרמז, משלם פנסיה לפי זכויות שנצברו אצל המעסיק/מעסיקים – בעיקר שנות וותק. תשלום לפי צבירה לוקח בחשבון את הצבירה שלנו, ובמידה רבה אינו תלוי במעסיק אלא ביכולת הניהול שלנו את החסכון לפנסיה.

מהו אחוז קיצבה?

נהוג לומר ששיעור התחלופה – גובה הקיצבה בפנסיה מתוך השכר האחרון – נדרש לעמוד על 70%. אולי זו הסיבה שאחוז הקיצבה המקסימלי לפרישה עומד על 70% (בעבר, במגזרים מסוימים, 76% אך זה כבר לא רלבנטי לעובדים פעילים). כיצד הוא נקבע? לפי מספר שנות העבודה ובהתחשב באחוז המשרה.
עובד אשר עובד 30 שנים אצל המעסיק במשרה מלאה יקבל 60% קיצבה, ויכול אף לצבור יותר בתנאים מסוימים.
60% קיצבה ממה? מהשכר המבוטח, ולא מהברוטו.
בקרב סקטורים שונים קיימים הסכמי העסקה שונים ולכן חשוב לדעת את אופן החישוב של אחוזי הקיצבה.
למשל, למורים בפנסיה תקציבית לא יכללו, לצורך חישוב אחוז הקיצבה, תקופות עבודה קטנות משליש משרה, ובמקרה של משרת אם – תהיה הגדלה של התקופה כפונקציה של גובה המשרה באותה עת.
השכר המבוטח לחישוב משתנה גם הוא בהתאם למוצר הפנסיוני והסכם ההעסקה אך לעולם יהיה נמוך מהברוטו האחרון שהעובד הרוויח. השכר המבוטח, בעיקר בין המוצרים השונים, מצריך הסבר בנפרד, שעליו תוכלו לקרוא כאן.

מהו מקדם המרה?

"מספר" שבו מחלקים את הצבירה עם הגעה לפרישה, לצורך קביעת גובה הקיצבה. זהו אינו מספר סתמי, ולכן הגרשיים בתחילת המשפט הקודם, אלא תוצאה של הערכה המתבססת על לוחות תמותה, ריבית או תשואה על כסף או אג"ח מיועדות (ביטוחי מנהלים ישנים) וכן מגדר, גיל פרישה ומצב משפחתי.
בביטוחי מנהלים ישנים קיים מקדם המרה לקיצבה מובטח – כלומר, תוכלו לדעת מראש מה יהיה המקדם בגיל הפרישה שתבחרו וניתן היה לדעת זאת כבר ברכישה. בביטוחי מנהלים חדשים (מאז 2013) ובקרן פנסיה חדשה המקדם נקבע ביום הפרישה לפי הפרמטרים האמורים לעיל.
דוגמא:
צברתם לפרישה סכום של 1,000,000 ש"ח והודעתם לקרן הפנסיה/חברת הביטוח שאתם מעוניינים לפרוש.
זו ביקשה מכם את גילכם ומסלול הקיצבה המבוקש והודיעה לכם שהמקדם הינו 200.
חלוקה של 1,000,000 ש"ח ב – 200 תניב את גובה הקיצבה הראשונה – 5,000 ש"ח.

מאופן החישוב ניתן להבין שככל שהמקדם נמוך מצבכם טוב יותר משום שהוא במכנה לצורך חישוב הגימלה, ועל כן מגדיל את הקיצבה. לעיתים יש שוני במקדמים בין הקרנות/חברות ביטוח השונות, למשל בשל דמי ניהול שונים בגימלה, ועל כן כדאי, ביחוד בצבירות נמוכות, לבצע סקר שווקים או לדחות במעט את הפרישה כדי להקטין את המקדם ולהגדיל את הקיצבה.

מקדמי המרה לקיצבה וביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים הינו, כאמור, אחד המוצרים בהם ניתן לחסוך לפרישה. שמו לא השתנה במשך כמה עשורים, אך המוצר השתנה משמעותית. עד סוף שנות ה – 90 מדובר במוצר, שכאשר הוא מיועד לפרישה, מקדם הקיצבה שלו מובטח. בד"כ המקדם גם נמוך משמעותית ממה שאפשר להשיג היום, בשל העובדה שהוא מגלם תוחלת חיים נמוכה (כלומר, מתייחסים אל החוסך כאילו הקיצבה תשולם על פני פחות זמן ממה שיחיה בפועל וכך הקיצבה המחושבת גבוהה יותר).

החל משנת 2000 ועד 2013 קיים מקדם המרה מובטח בביטוחי המנהלים, אך הוא אינו קבוע לחלוטין. לעיתים, יהיה קבוע רק בבחירת מסלול פרישה מסוים, במקרים אחרים יהיה מובטח לתוחלת חיים אך לא לריבית המובטחת.
בכל המקרים ביטוחי מנהלים אחרי 2007 כוללים שיעור הגדלה (שאינו מופיע בסטייטמנט) שתלוי בגיל הכניסה לביטוח, ומגדיל את מקדם ההמרה (אשר בתורו מקטין את הקיצבה).
לכן, מי שחוסך בביטוח מנהלים – חשוב מאוד שיבדוק את הפוליסה האישית שלו שבה מצוינים התנאים.

photo on flickr

סיכום – הפנסיה לדורותיה

פנסיה היתה תמיד מוצר המיועד לחסכון לזיקנה (גם לכיסוי לאובדן כושר עבודה ו שארים, אבל על זה במאמר אחר).
פעם ההתייחסות אליה היתה כאל "קופסא שחורה" שבה רק למעסיק זכות התערבות. זה היה נכון במידה רבה מאוד בעבר, אך גם אז, וביתר שאת היום, חשוב להבין כיצד היא מחושבת כאשר נגיע לגיל פרישה.

אחוז הקיצבה הוא אחד הפרמטרים המשפיעים על גובה הקיצבה אם הפנסיה תקציבית או מנוהלת בקרן פנסיה ותיקה. מקדם ההמרה לקיצבה הוא אחד הפרמטרים המשפיעים על גובה הקיצבה בביטוח מנהלים או קרן פנסיה חדשה.
גם בביטוחי מנהלים לפני 2013 ישנם מקרים בהם מקדם הקיצבה המובטח (לכאורה) משתנה לחלוטין או גדל בשיעור הגדלה, והכל בהתאם לתנאי הפוליסה.
מכאן ניתן להבין את הפתיח של מאמר זה שלפיו כולם צודקים, הם פשוט מדברים על מוצרי פרישה שונים 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.