פנסיה

חשוב – קרן פנסיה הינו נכס פיננסי משמעותי, שבו כל שינוי (לכאורה) קטן עשוי להשפיע באחוזים ניכרים על גובה הקיצבה. נוכח רגישות הנושא, והצורך בהתאמה אישית, אציג את ההבדלים והנושאים החשובים לבדיקה בכותרות בלבד.
יש להתייעץ עם בעל רשיון לייעוץ בכל שינוי.

בניגוד לניכויים למס הכנסה ולדמי ביטוח לאומי , שאותם אנו מנסים לצמצם ככל האפשר בעזרת זיכויים ופטורים המגיעים לנו, הפקדה לפנסיה היא ניכוי שעלינו לשאוף להגדיל ככל האפשר.
(לא אסבך אתכם אבל זה נכון בעיקר לגילאים הצעירים).

למה זה חשוב?

מכירים את האימרה "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"? זו בדיוק הפנסיה. רק שבמקרה של הפנסיה, כדאי להקדים ולטרוח אפילו מיום רביעי ולא רק מערב שבת…

למה הכוונה? נדגים בדוגמא:

דוד ומשה הם אחים תאומים. דוד החל לעבוד בגיל 25, אבל משה טייל ברחבי העולם ו"התיישב" רק עשר שנים מאוחר יותר, בגיל 35.  הוא צבר ניסיון, למד, עבד בעבודות מזדמנות והתחיל להפקיד לפנסיה רק כשמצא עבודה קבועה, בתפקיד בכיר.

דוד הפקיד לפנסיה 15,000 ₪ מדי שנה. משה הפקיד לפנסיה 30,000 ₪ מדי שנה.

נכון לגיל 45, שניהם הפקידו במצטבר סכום נומינלי זהה לפנסיה.

למי יש יותר כסף בקרן הפנסיה בנקודה זו?

ניחשתם נכון, לא ניתן לדעת. זה תלוי בפרמטרים כגון תשואה ודמי ניהול. אבל בהנחה ששניהם השקיעו במסלול שהתשואה הממוצעת בו היא 4% לשנה, ובהתעלם מעלות דמי הניהול – לדוד הצטבר בחיסכון כ- 80  אלף ₪ יותר!

איך זה יכול להיות? זה קורה מכיוון שהרווחים המושגים בקופה מושקעים בה בחזרה וצוברים תשואות נוספות (לזה קוראים ריבית דריבית). דוד אמנם הפקיד סכום נמוך יותר, אבל הכסף שלו השיג תשואה על פני שנים רבות יותר. ככל שהתשואה גבוהה יותר, ההבדלים הללו ילכו ויגדלו.

כיום אומנם מוחל בישראל חוק פנסיה חובה, כך שגם עצמאיים וגם שכירים אינם יכולים להחליט שלא להפקיד לקרן פנסיה, אך עצמאים יכולים לבחור את גובה הסכום שהם חוסכים, ושכירים יכולים לסכם עם המעסיק על תנאי העסקה שונים, הכוללים מרכיבים שאינם פנסיוניים (כדאי לקרוא על השוואת שכר) ואף לבחור להגדיל את שיעור ההפקדה שלהם לפנסיה.

דוגמא פשוטה זו ממחישה את החשיבות של התחלת ההפקדות לפנסיה בגיל צעיר, בדיוק הגיל שבו איננו חושבים על הזיקנה, אלא מנסים למקסם את הנטו לבנק. כפי שניתן לראות, המדובר בטעות משמעותית.

זוג בובות
thomas hawk on flickr

מהם שיעורי ההפקדות עפ"י חוק?

חוק פנסיית חובה מחייב את העובד השכיר להפקיד לקצבה 6% משכרו (ניתן להגדיל עד 7%), ואת המעסיק להפקיד לפחות 6.5% (ועד 7.5%) לתגמולים ובנוסף לפחות 6% לפיצויים (ניתן להגדיל ל- 8.33%).
החלק של פיצויי הפיטורין הוא החלק שאנו יכולים למשוך בעת סיום עבודה.
יכולים, אבל מאוד לא מומלץ.

 מתי מתחילים להפקיד?

חוק פנסיית חובה חל על כל העסקת עובד מגיל 21 ועובדת מגיל 20, ועד לעובדים בגיל פרישת חובה ומעבר לה, בתנאים מסוימים.
החוק קובע כי במקרה של עובד חדש, שיש לו ביטוח פנסיוני קיים – על המעסיק להפקיד לביטוח פנסיוני עבור העובד בתוך 3 חודשים מתחילת העסקתו או בתום שנת המס (במועד המוקדם מביניהם). ההפקדה תתבצע רטרואקטיבית עבור כל התקופה מיום העסקתו.
במקרה שבו לעובד החדש אין ביטוח פנסיוני קיים בעת קבלתו – על המעסיק להתחיל לבצע את ההפקדות לביטוח הפנסיוני לאחר 6 חודשי ותק, ממועד זה ואילך.

מהם המוצרים הפנסיוניים?

כאן אנחנו נכנסים לעולם ומלואו של מוצרים ותתי-מוצרים שנדרש להתאימם לאדם ומצבו האישי. אין להתייחס לטור זה כאל ייעוץ, והוא אינו מחליף התייעצות עם יועץ פנסיוני/סוכן ביטוח/מתאם פיננסי וכל בעל מקצוע רלבנטי אחר

תפקידם של המוצרים הפנסיוניים לאפשר לנו קיום מכובד לאחר הפרישה.

אבל.. לא רק! גם במקרה של אובדן כושר עבודה (כלומר, פגיעה כלשהי אשר אינה מאפשרת לנו להמשיך להתפרנס, עוד טרם גיל הפרישה) וגם כדי לדאוג ליקירינו במקרה של מוות מוקדם, חס וחלילה. והכל בכפוף לכיסויים הביטוחיים הכלולים בהם.

קרן פנסיה מקיפה

מוצר בו קיימת ערבות הדדית בין החוסכים. למה הכוונה? המוצר מהווה מעין "אגם" אליו מוזרמים כספיהם של כל החוסכים בו, ומ"אגם" זה מקבלים את הכספים כל הזכאים לקצבה מהקרן. הקרן חייבת להיות מאוזנת תמיד, ובשנים קודמות, כאשר לא היה איזון, החוסכים שילמו את המחיר. כיצד? מהחיסכון שצברו מנוכה סכום בגובה הנדרש לצורך ביצוע האיזון.

במהלך 2017 נכנסו לתוקפם שינויים באופן השקעת הכספים בקרן הפנסיה (מתן "רשת בטחון" של 60% מהכספים בתשואה ידועה לגמלאים – אג"ח מיועדות), כך שהקרן אינה אמורה להיות גרעונית. מנגד, אופן השקעת הכספים מבטיח תשואה חלקית (כמעט) ידועה מראש גם בתקופות של שגשוג בשוקי ההון. מקובל להמליץ לחוסכים מבוגרים, וודאי גמלאים, להפקיד את הכספים במסלולים סולידיים, כך שהשינויים שנעשו במהלך 2017 נותנים יתרון משמעותי לקרן הפנסיה.

קרן הפנסיה הינה מוצר אשר כולל בתוכו, כברירת מחדל, קיצבת שארים ואובדן כושר עבודה. החוסך יכול לבחור מסלולים שונים בקרן לצורך קביעת היחס בין הביטוחים השונים.

חשוב! אם את/ה רווק ואין לך בן זוג, כדאי לשקול ליידע את קרן הפנסיה ולבטל את הפרמיה הנגבית (מתוך קרן הפנסיה) בגין קיצבת שארים. מהלך זה נדרש לביצוע אחת לשנתיים.
למה לשקול ולא לרוץ לבצע? לקריאה נוספת.

תקרת סכום ההפקדה החודשית לקרן הפנסיה היא 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק, ועל כן עובדים ששכרם גבוה מזה נדרשים להפקיד גם לביטוח מנהלים או קופת גמל, עבור חלק השכר שמעל לתקרה. בנוסף, יכול כל עובד להחליט על הפקדה לביטוח מנהלים או לקופת גמל במקום הפקדה לקרן פנסיה.
(להפקדה מעל התקרה לקרן פנסיה קיים גם מוצר שנקרא קרן פנסיה משלימה, שמפאת קוצר היריעה לא נרחיב הדיבור אודותיה).

מה חשוב לבדוק או לדעת:

  • שיעור דמי ניהול מהפקדה (עד למקסימום 6%) ומצבירה (עד למקסימום 0.5%).
    אפשר כמובן להתמקח או לברר עם המעסיק אם קיימים הסדרים מיטיבים שונים.
  • בחירת מסלול השקעה היא קריטית, נוכח משך הזמן מתחילת ההפקדות ועד מימושה בפועל של קרן הפנסיה. המומחים ממליצים על הפחתת הסיכון במסלול ההשקעה ככל שמתקרבים למועד הפרישה.
  • משרד האוצר ורשות שוק ההון בחרו במכרז 4 קרנות פנסיה, שהציעו דמי ניהול נמוכים במיוחד ("קרנות ברירות מחדל"), אליהן רשאי להצטרף כל עובד: אלטשולר שחם, הלמן אלדובי, מיטב דש ופסגות.
  • לעובדים ותיקים – קרנות הפנסיה הותיקות (נסגרו לקליטת עמיתים חדשים ב- 1995) הינן מוצר שונה לחלוטין מהמוצר הנוכחי המשווק ע"י חברות הביטוח.
  • עדכון פרטים אישיים בקופה, במיוחד רווקים אך גם עדכון ילדים ובני זוג.

ביטוח מנהלים

המדובר במוצר פנסיוני שהינו "חוזה" בין המפקיד/חוסך לבין חברת הביטוח.
בעבר שווקו פוליסות ביטוח מנהלים עם "מקדם מובטח" – מכפיל המייצג את תוחלת החיים שצפויה למבוטח לאחר פרישה, ועל פיו נקבעת גמלתו של הפורש, כבר ביום רכישת הביטוח (כלומר, בממוצע כ – 30 שנים לפני שיפרוש).
כיום, לא משווקות, לחוסכים חדשים, פוליסות עם מקדם מובטח, וההתחייבות לחוסך הינה תשלום מלוא הכספים שנחסכו במקרה פטירה או פרישה.  היתרון של מוצר זה על פני קרן פנסיה הינו קיבוע מקדם מובטח בגיל 60 (ולא בגיל הפרישה) והיותו של החסכון, כאמור, חוזה ולא תקנון (אותו קל יותר לשנות), והחסרון שלו דמי ניהול גבוהים.

מה חשוב לבדוק או לדעת:

  • שיעור דמי ניהול מהפקדה (עד למקסימום 4%) ומצבירה (עד למקסימום1.05%)
    כמובן שניתן להתמקח או לברר אם למעסיק קיימים הסדרים מיטיבים, אך יש לוודא כי משווים לפוליסות מאותו סוג (עם/בלי מקדם מובטח).
  • מסלול השקעה – רוב המומחים סבורים שעל פני זמן מסלול המניות מנצח. במקרה של מוצר ארוך טווח, הקשבה לעצה זו גוררת אוטומטית השקעה במסלולים עתירי מניות.
  • עדכון מוטבים חשוב שבעתיים במוצר זה על פני קרן פנסיה, משום שיש לקבוע מי המוטב שייהנה מהכספים במקרה פטירה (אין חובה לקבוע בן/בת זוג או ילדים)

קופת גמל

מוצר פנסיוני בדמי ניהול גבוהים שאין בו מרכיב ביטוחי למקרה אובדן כושר עבודה או מוות. במקרה מוות של החוסך, חס וחלילה, יקבלו המוטבים שנקבעו את סכום הכסף שנצבר בקופה.

מה חשוב לבדוק ולדעת:

  • שיעור דמי ניהול מהפקדה (עד למקסימום 4%) ומצבירה (עד למקסימום 1.05%)
  • מסלול השקעה
  • עדכון מוטבים חשוב שבעתיים במוצר זה על פני קרן פנסיה, משום שיש לקבוע מי המוטב שייהנה מהכספים במקרה פטירה (אין חובה לקבוע בן/בת זוג או ילדים)

פרישה

כאמור, מועד הפרישה אינו המועד המומלץ לבדיקת המוצרים הפנסיוניים שלכם, משום שזהו נכס פיננסי שיש לנהל אותו במהלך כל החיים לצורך מקסום, ומשום שהוא מוצר ביטוח לאירועי אובדן כושר עבודה או מוות מוקדם.
אבל גם לקראת הפרישה כדאי להתייעץ עם מומחה לפרישה על מנת למקסם מיסוי ותשלומים מובטחים לבני זוג ו/או לתלויים.
בכל אחד המוצרים שנסקרו לעיל קיימים תתי-מוצרים שההנחיות לגביהם שונות (למשל, חסכונות לפני 2008 בקופת הגמל – ניתן לקבל כסכום הוני ופרישה מביטוח מנהלים מחייב החלטות שונות לגמרי מאשר פרישה מקרן פנסיה חדשה).

ולסיום – כדאי שתדעו

  • עובד שכיר שמפקיד לפנסיה זכאי לזיכוי ממס הכנסה ("הנחה במס") בגובה 35% מהסכום שהפקיד,  וזאת עבור הפקדה שנתית עד לסך 7,392 ₪ (נכון לשנת 2019) ובתנאי שההפקדה לא עולה על 7% משכרו. הזיכוי ניתן אוטומטית בתלוש השכר.
  • העובד אינו חייב להפקיד למכשיר הפנסיוני שהמעסיק מציע, כפי שאינו חייב להסתייע בסוכן הביטוח שהמעסיק מציע. עם זאת, עובד חדש שלא יודיע למעסיקו בתוך חודשיים על הקופה שבחר- יצורף לאחת מ-4 קרנות ברירות המחדל שנבחרו ע"י משרד האוצר רשות שוק ההון.
  • ניתן לבקש מהמעסיק לחלק את ההפקדה הפנסיונית בין מספר מכשירים פנסיוניים, גם אם לא מגיעים לתקרה שאליה לא ניתן עוד להפקיד לקרן פנסיה מקיפה.
  • יש לוודא התאמה בין הניכוי שבוצע בתלוש השכר ומחויבות המעסיק לבין ההפקדות בקרן הפנסיה, לפחות אחת לשנה, עם קבלת הדוח השנתי מהקופות (ועדיף בתדירות גבוהה יותר).
  • עובדת בשמירת הריון או חופשת לידה, שעבדה אצל המעסיק לפחות 6 חודשים טרם התחלת השמירה/הלידה זכאית להמשך ההפקדות (שלה ושל המעסיק) לקופותיה עבור התקופה בה היא מקבלת גמלת שמירת הריון/דמי לידה מביטוח לאומי. 
  • עצמאי שמועסק גם כשכיר, והפקדתו לפנסיה כשכיר עולה על ההפקדה המינימלית הנדרשת ממנו כעצמאי – פטור מהפקדה נוספת כעצמאי.

האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *