מה בין צבירה לפנסיה לשכר מבוטח?

זמן קריאה משוער: 3 דקות ו-25 שניות

עולם הפנסיה בישראל עבר תהפוכות משמעותיות בעשרות השנים האחרונות.
ה שינוי המשמעותי בעיניי הוא מעבר מקביעת פנסיה לפי זכויות (defined benefits) לקביעת פנסיה לפי צבירות (defined contribution) ומשמעותו המיידית היתה מעבר מניהול המעסיק את הפנסיה לניהול העובד את הפנסיה שלו.
נדרשו עוד כמה עשורים להשלמת השינוי, ורק במהלך העשור השני של שנות ה – 2000 בוצעו השינויים הנדרשים: המעסיק אינו יכול לכפות מוצר ביטוחי, יצרן או סוכן ביטוח על העובד.
התוצאה היא שכיום חשוב מאי פעם להבין את המשמעות של גורמים שונים המשפיעים לנו על הפנסיה.

יצויין כי הדיון במאמר זה מתייחס למקרים הנפוצים, ומיועד לתת מידע כללי, ואינו מהווה ייעוץ פרטני או ממצה את כלל האפשרויות עבור המוצר שבנדון.

שכר מבוטח לפנסיה

כולנו יודעים מהו שכר ברוטו. כולנו יודעים מה השכר שנכנס לבנק מדי חודש (אם אנו שכירים). חלקנו אפילו חושבים שזה הנתון המשמעותי לשאת ולתת עליו במו"מ עם מעסיק. האמת שזו טעות, אם תרצו לדעת מדוע – לחצו כאן לקריאה על תלוש השכר. (*)

השכר המבוטח לפנסיה הוא אותו חלק מתוך השכר שמבוצעות עבורו הפרשות לפנסיה.
אם אתה שכיר, מופרש משכרך מדי חודש סכום שניתן לראותו בדו"ח השנתי תחת תגמולי עובד והמעסיק מפריש עבורך סכומים שנקראים באותו דו"ח תגמולי מעסיק ופיצויים.
אם אתה עצמאי, אתה יכול לבחור את גובה ההכנסה שעבורה יש להפריש לפנסיה, במגבלות החוק כמובן.

השכר המבוטח לפנסיה הוא פרמטר חשוב מאוד בניהול הסיכונים שלנו.
הוא זה אשר קובע את קיצבת השארים או הנכות במקרה של מוות או אובדן כושר עבודה, חס וחלילה.
והוא גם זה שקובע את גובה ההפרשה מדי חודש לקרן פנסיה. הפרשות אלו מצטברות לסכומים משמעותיים על פני השנים ומהוות את הסכום העיקרי הקובע את גובה הקיצבה שלנו.
שכר זה הוא גם השכר הקובע לצורך תשלום פיצויים במקרה של פיטורין וצורך בהשלמת סכומים.


(*) – במסגרת ההרצאות המוצעות לקהל, יש לי גם הרצאה בנושא זה. מוזמנים לפנות

כיצד נדע מהו השכר המבוטח לפנסיה?

הוא מופיע בד"כ כנתון בתלוש השכר, אך אם אינו מופיע – ניתן לחלק את ההפרשה לתגמולי עובד ב – 6% וכך לקבל את גובה השכר המבוטח. עפ"י החוק, אין חובה להפריש מעל השכר הממוצע במשק, אך מרבית המעסיקים מפרישים לשכר גבוה מזה אם שכר העובד גבוה ממנו.
להעמקה על מקסום הצבירה – קרא כאן.

השכר המבוטח של שכיר בפנסיה תקציבית

לעובד בפנסיה תקציבית אין הפרשות עובד ומעסיק, או הפרשה לפיצויים. השכר נקבע כפונקציה של הסכמי שכר שונים, ומתעדכן בהתאם להם (נניח כאן שמדובר בעובדים מאוגדים ולא שכירים בעלי שליטה).
בתלוש השכר יופיע השכר המבוטח לפנסיה, והשכר האחרון לפני הפרישה, יחד עם אחוז הקיצבה, הם אשר יקבעו את גובה הפנסיה של העובד.

השכר המבוטח של עובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה

לעובד בקרן פנסיה ותיקה קיימות הפרשות עובד ומעסיק וכן הפרשות לפיצויים, אך בדרך כלל אין קשר בין הצבירה לבין הקיצבה בפועל, שכן אחוזי הקיצבה נקבעים לפי ותק ואחוז המשרה. השכר המבוטח רלבנטי, כמובן, לצורך פיצויי פיטורין, אך גם לצורך הצבירה, גם אם הצבירה מחושבת באופן שונה מקרן פנסיה חדשה, כפי שיוסבר בהמשך.

השכר המבוטח של עצמאי

עצמאים אינם חייבים לבטח את כל השכר שלהם, ומאחר והם המעסיק של עצמם – נוטים אכן להקטין הפרשות לפנסיה עד גובה הטבות המס שהם מקבלים ולא מעבר לכך. התוצאה הינה בד"כ צבירה נמוכה בקרן הפנסיה, ותת כיסוי של גובה ההכנסה שלהם לצורך שארים ואובדן כושר עבודה.

רכב שעלה לכביש לפני הרבה שנים והוא עדיין פעיל ויוצר
photo by tama66 on pixabay

צבירה לפנסיה

עובדים שאינם בפנסיה תקציבית או קרן פנסיה ותיקה


כפי שראינו במאמר אחר, הפנסיה מושפעת משמעותית מאחוז הקיצבה/מקדם המרה, וכן מהשכר המבוטח/צבירה.
לעובדים (שכירים או עצמאים) המבוטחים בביטוח מנהלים או קרן פנסיה חדשה, תיקבע הקיצבה לפי צבירה מחולקת במקדם ההמרה.

השאיפה של עובדים אלו היא למקסם את הצבירה ככל שניתן, על מנת להגדיל את המנה.
בקצרה, הגדלת הצבירה נעשית ע"י העלאת השכר המבוטח, הקטנת דמי ניהול והשקעה במסלולים מניבי תשואה גבוהה על פני זמן. לקריאה נוספת לחץ כאן.

עובדים בפנסיה תקציבית

במקרה של עובדים בפנסיה תקציבית, אין משמעות כמוסבר לעיל לצבירה, שכן הקיצבה נקבעת לפי מכפלה של שכר מבוטח אחרון לפנסיה באחוז הקיצבה שנקבע לפי ותק, אחוז משרה ותפקיד.

ומה לגבי עובדים בקרן פנסיה ותיקה?

הקרנות הותיקות נבדלות ביניהן בהיותן גרעוניות או לא (בשנת 2003) ובאופן חישוב השכר המבוטח.
עם זאת, בהכללה גסה, השכר הקובע לפנסיה לעובדים בקרן פנסיה ותיקה הינו "מנה" של השכר בכל אחת משנות העבודה. לסרטון אודות חישוב השכר בקרנות הפנסיה בהסדר ראה כאן.

בשני המקרים – תקציבית וותיקה כאחד – הפנסיה אינה תוצר של מסלולי השקעה של הפרט או של יכולת מיקוח של העובד (ניהול של הפנסיה, היקף אכ"ע ועוד). למעשה, שני עובדים בעלי שכר זהה לאורך כל שנות עבודתם, העובדים באותו מקום עבודה (או מבוטחים באותה קרן פנסיה), באותו היקף משרה – יהיו זכאים לקיצבה זהה עם פרישתם.
הסדרי קרן פנסיה ותיקה הופסקו, עבור עובדים חדשים, ב – 1995 ולעובדים בפנסיה תקציבית באופן הדרגתי מ – 2000 עד 2004, כך שכיום אין עובדים חדשים הזכאים להצטרף להסדרים אלו אך יש עובדים פעילים רבים, וכן גמלאים כמובן, אשר ייהנו מהסדרים אלו לאורך זמן.

סיכום

שני הפרמטרים המשפיעים ביותר על גובה הקיצבה שלנו ביום הפרישה הם אחוז הקיצבה/מקדם ההמרה וצבירה/שכר מבוטח.
במקרה של קרן פנסיה ותיקה או פנסיה תקציבית אין משמעות למסלולי השקעה או הטבות דמי ניהול, אך בכל סוגי המוצרים הפנסיוניים והסכמי ההעסקה – השכר המבוטח משפיע על הכיסויים הביטוחיים שלנו עוד לפני הפרישה, וגובה הקיצבה ייקבע במידה רבה לפי פעולות שביצענו בשנים הרבות שלפני הפרישה.
לעובדים בקרן פנסיה חדשה ההבנה כי יש לטפל בצבירה כבר מגיל צעיר היא קריטית לעניין מקסום הצבירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *