ניהול ולא התנהלות

זמן קריאה משוער: 2 דקות ו-33 שניות

תקציב משפחתי, כמו תקציב ארגון או חברה גדולה, מושתת על שלושה יסודות: הכנסות והוצאות ושוטפות, ניהול סיכונים והשקעה לעתיד.
ניתן להמשיל את המשפחה לארגון שבו ראשי הבית הם המנכ"ל, החשב ובעלי המניות – כולם גם יחד. הם צריכים להחליט על חזון ודרך, מטרות ויעדים ותקצוב כל הפעילויות הללו.

פעילות שוטפת

כשאני נפגשת עם נועצים, ושואלת אותם מהי הפעילות השוטפת או מה עלותה, הם בדרך כלל מונים בקלות את חשבון החשמל או הארנונה אך מסתבכים עם ההוצאות המשתנות. הפעילות השוטפת של הבית, או המשפחה, חייבת לכלול את ההוצאות הקבועות (חשמל, שכר דירה, ארנונה, מים, גז ועוד) אך גם את ההוצאות המשתנות (בילויים, תיקונים ועוד).
לעיתים יש בלבול מסוים ברכיבי הוצאות כגון גני ילדים, חוגים או מזון – האם אלה הוצאות משתנות או קבועות?
האמת? זה לא ממש משנה.
אני אוהבת להתייחס אל הוצאות אלה כאל הוצאות קבועות, אך יש המתייחסים אליהן כהוצאות משתנות בגלל התנודתיות בהוצאה.

מה באמת חשוב?

  • שנזכור שבאוגוסט יש לנו גידול משמעותי בהוצאות על קייטנות, בילוי עם הילדים, שמירה על הילדים/נכדים או כל קטגוריה אחרת בה "נרשום" הוצאות אלה.
  • לשים לב – האם צפויות לנו חתונות, חגיגות, סיום בית ספר מרגש, גיוס ועוד בחודשים ספציפיים של השנה?
    אלו לא הפתעות, אפשר להתכונן לזה מראש גם מעבר לתקציב הבלת"ם שיש להקצות מדי חודש
  • לזכור שאם אנחנו משפחה גדולה שחוגגת חגים בשמחה – הוצאות המזון יגדלו משמעותית בחגים, פסח, יום העצמאות וכמעט מדי חודש. וכן, זה אומר שאת תקציב המזון יש לתכנן באופן המתאים לכך.
    זה כמובן גם אומר שאין טעם לשלם על כך בתשלומים.
  • לזכור שהחיים הם הפתעה, ולכן יש לתקצב מדי חודש תקציב מתאים לתיקונים, תשלומים שלא ידענו שצפויים, קנסות או מתנות בלתי צפויות ועוד.

חשוב גם לבחון אחת לתקופה את התקציב ולוודא שהמחירים לא השתנו, ההעדפות שלנו עדיין דומות ואנחנו עדיין מסונכרנים, כמשפחה, על כל אלה.

צמח
photo by pexels

התוצאה היא

שהפעילות השוטפת, קבועה או לא, מתוכננת מראש, בין אם ניתן לה שם ובין אם "רק" הוקצה לה תקציב.
זה חשוב כדי שנוכל להשיג את השאיפות שלנו, להתקדם ובמקרה של אבטלה או מחלות חס וחלילה – נהיה מוכנים טוב יותר.

ניהול סיכונים

מה יקרה אם מישהו במשפחה יחלה חס וחלילה? האם זה משנה אם זה מפרנס או ילד?
מה יקרה אם מישהו במשפחה ילך לעולמו?
מה יקרה אם נידרש עכשיו לניתוח יקר, אך כזה שניתן לבצעו במערכת הציבורית? כמה זמן הגיוני מבחינתנו להמתין לניתוח כזה? האם זה משנה אם זה יהיה הורה או ילד?
המדובר בשאלות קשות, אך כאלה שאנו חייבים להשיב עליהן כדי לדעת כיצד לנהוג בכל הקשור לרכישת ביטוח או חסכונות ליום שחור.

צריך לזכור, ואת זה שוכחים רבים מהמתנגדים לביטוחים, כי בביטוח אנו זכאים לסכום הביטוח ללא תלות במשך התשלום (כלומר, אם חס וחלילה מתרחש האירוע אותו ביטחנו, לרוב לא יהיה הבדל בסכום הביטוח אם שילמנו פרמיה חודש או עשר שנים) ואילו בחסכון – גם כזה שהוא ייעודי ו"צבוע" – הסכום שיש לנו הוא הסכום שצברנו.
זו הסיבה שככל שאנו מתבגרים וצוברים עוד חסכונות ופחות תלויים על שולחננו, כנראה שאפשר להקטין את סכומי הביטוח, למשל ביטוח חיים. זו הסיבה שאנו חייבים להגדיר את הפחדים ושנאת הסיכון שלנו באופן מובהק, ובאופן הזה לבחון את רכישת הביטוחים.

השקעה לעתיד

איפה נרצה להיות בעוד חמש שנים? בעיר? בכפר? בדירה באחד מהמגדלים היוקרתיים בעיר גדולה?
האם נרצה לסייע לילדים בלימודים על-תיכוניים?
האם נרצה לסייע לילדים ברכישת בתים?
ומה לגבי רכישת בית/דירה להשקעה? באיזה גיל נרצה להגיע לעצמאות פיננסית?

כל אחת מהשובות לשאלות הללו, ודומות להן, תהווה בסיס לחסכון לטווח כלשהו, שמצידו מהווה "מפת דרכים" לחסכונות שונים.

סיכום

התנהלות שהיא מאוזנת רק בהוצאות מול הכנסות היא מתכון לבעייה, משום שהיא נעדרת תכנון לעתיד, הכנה לעתיד וגרוע מכל – אפשרות לתת מענה למצבי קיצון קשים. ניהול הצעדים והחלומות שלנו, הגם שאינו צעד ספונטני, צעיר ו"זורם" מאפשר מענה לפעילות השוטפת של החברה שהיא בעצם המשפחה שלנו, בצמוד לניהול הסיכון (רכישת ביטוח בהתאם לסיכון שלנו) וההשקעה לעתיד.
בפוסטים הבאים נדון בהוצאות החשמל והבית, אופן החלטה על ביטוח והשקעות וחסכונות, מה זה פנסיה או קרן השתלמות, אילו נושאים נדרש לשקול לפני החלטה על הישארות עם התינוק בבית, ועוד נושאים כפי שיעלו או יועלו ע"י קוראים.

.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.