אסטרטגית השקעה וחסכון

התגובה של רוב האנשים לסוגיית החסכון היא גיחוך קל, התוהה איך חוסכים לאחר שמביאים בחשבון את ההוצאות אל מול ההכנסות. הדור שלנו, בניגוד לדור ההורים שלנו, מוטה צריכה ו"חי את היום" וזה דומיננטי במיוחד בקרב בני ה – 30 (דור ה – Y).
מחקרים בפסיכולוגיה התנהגותית מראים שהנטייה הזו, של לבזבז במקום לחסוך, נובעת מכך שקשה לנו להפנים או לדמיין תגמולים ותמריצים בעתיד, ואנו מעדיפים אותם כעת. ואכן, חסכון הוא למעשה ויתור כעת לטובת קבלת דבר מה בעתיד.

לא נתייחס כאן לתגובה המגחכת שהזכרתי מעלה, אך בקצרה אציין כי מי שאינו יכול לחסוך – ראוי שיבנה סדר עדיפויות ותקציב משפחתי חדש שבו מובא בחשבון גם תקציב לחסכון. עבור שכירים, חלק מחסכון זה נעשה כבר במעמד תשלום השכר, טרם קבלתו (פנסיה, קרן השתלמות וכד), ויש להביאו בחשבון בתקציב החסכון המתוכנן.

הצלחנו לחסוך. איפה והיכן נשקיע?

השאלה הנכונה אינה היכן נשקיע אלא לאיזה צורך?

והתשובה לשאלה הזו משתנה בין אדם לאדם, בין משפחה למשפחה. רוב ההורים, למשל, חוסכים ללימודים גבוהים לילדים או לחתונה (לא למסיבה עצמה, אלא לתחילת החיים המשותפים). האם תרצו לחסוך לטיול משפחתי גדול מסביב לעולם אחת ל – 5 שנים? אולי את רוצה לטוס אחת לחודשיים לסופשבוע בנוסף לכל הפעילויות המשפחתיות. כל כמה זמן תרצו להחליף רכב (והאם הוא חייב להיות חדש ובבעלותכם או שניתן לשקול אופציות אחרות) או לשדרג את המגורים, באמצעות שיפוץ או רכישת דירה?
כפי שניתן לראות, הצרכים והרצונות משתנים וכך גם טווחי הזמן. אם הילדים שלי כעת בני 5 ומטה, ואני רוצה לחסוך ללימודים גבוהים עבורם, סביר שלא אדרש לכסף ב – 15 השנים הבאות. לעומת זאת, הקייטנה באוגוסט מגיעה תמיד, כמו שעון, כמו גם ה"תקופה המתה" בעסק אם אתה עצמאי.
קצת כמו חקלאי או יינן שנדרש לגוון את הגידולים כדי לוודא שמדי שנה יהיה לו מספיק למחיה.

Matthias Böckel from Pixabay

אז מה הם בעצם ה"גידולים" הללו?
קופות חסכון לאירועים שונים, לטווחים שונים. למשל:

  1. חסכון לאירועים לא צפויים (אבל קורים תמיד) – למשל, תיקון הרכב, נזילה בבית ועוד
    ההמלצה מדברת על הפקדה שוטפת עד להגעה לסכום כלשהו (שנחליט עליו) ואז הפסקת החסכון.
    כמובן שאם משתמשים בו יש להשלים לגובה הסכום שביקשנו
  2. חסכון לאסונות חס וחלילה או מצבים לא נעימים כגון מחלה, מוות או פיטורין
    ההמלצות נעות בין 3 ל – 12 (!) חודשי משכורת עבור קופה זו, אך אני ממליצה, גם כאן, לבחון את היכולת להישען על משפחה, חסכונות אחרים, קצבאות ביטוח לאומי ובחינת הרכב ההוצאות האמיתי במקרה של חירום. למה? משום שכל שקל שמופנה לקרן חירום זו הינו על חשבון קרן לחסכון עתידי אחר.
  3. חסכון לאירועים קרובים, אך לא בשנה הקרובה (למשל, בר מצווה בעוד 5 שנים, שיפוץ דירה ועוד)
    הפקדות שוטפות, בד"כ נמוכות.
  4. חסכון לתקופת זמן ארוכה של מעל 10 שנים – למשל, פנסיה.

חסכון לאירוע רפואי/מחלה

יש אנשים החוסכים, במסגרת יעדים אלו, גם למקרים של מחלה קשה, במקום ביטוח. לפי חשיבה זו, עדיף לחסוך כסף בחסכון למחלה (כדוגמא) במקום להיות תלוי בחסדיה של חברת הביטוח אם וכאשר חס וחלילה יקרה משהו. באופן זה, אם לעולם לא יקרה דבר, הם בוודאות יהיו במצב טוב יותר (בדיעבד) מאשר מי ש"בזבז" רכישת ביטוח. ואם יחלו, חס וחלילה, הם מחליטים כיצד ומתי להשתמש בכסף אשר חסכו.
חשיבה זו נשמעת הגיונית אך טומנת בחובה שתי הנחות יסוד שלא תמיד מתיישרות עם המציאות:
ראשית, מחלות ואירועים רפואיים לא תמיד מתגלים בגיל מבוגר. לעיתים, למרבה הצער, גם צעירים נתקלים באירוע רפואי קשה המוביל לצורך כלכלי.
השימוש בביטוח אינו תלוי גיל (אין קשר בין כמה ששילמת לבין כמה שאתה זכאי לקבל לפי תנאי הפוליסה) בעוד שהחסכון גדול יותר ככל שחוסכים יותר.
שנית, שוק ההון לא תמיד מרוויח ולעיתים יש תקופות, קצרות או ארוכות, בהן ישנם גם הפסדים והם עלולים להיות בדיוק בחודש/יום בו נדרשים לכסף לצורך תשלום דחוף לניתוח בחו"ל או טיפול בחולה. מאידך, השקעה בתוכנית חסכון בבנק אמנם לא תגרום להפסדים, אולם ממילא לא תניב רווח שחוסכים אלה "בונים" עליו.

כללי אצבע

לצורך הבנה של מהות החסכונות הללו, ואופן ההשקעה בהם, כדאי להכיר שני מושגים: נזילות ותשואה.

נזילות

מתאר את המיידיות בה ניתן למשוך את הכסף מהקופה ברגע בו נידרש לו. פק"ם יומי בבנק, כמו כסף בעו"ש, הם כספים נזילים באופן מיידי – כלומר, ניתן להשתמש בהם ברגע שנידרש להם.
כספי קרן פנסיה, למשל, אינם נזילים וניתן לממש אותם רק בפרישה (או בתשלום קנס גבוה מאוד, שאינו רלבנטי לדיון שלנו כרגע).
בתווך, נמצאים כספים אשר נדרש להמתין מבית ההשקעות/חברת הביטוח להעביר לנו אותם ו/או להמתין לאפשרות למשוך אותם (כמו קרן השתלמות).

תשואה

מתאר את הרווח שיהיה לנו בגין ההפקדה. בניגוד לתוכנית חסכון, שם הריבית ידועה מראש (ובד"כ נמוכה משמעותית מהסיכוי לתשואה), התשואה ידועה רק בדיעבד. כלומר, אם בשנה X התשואה בקופה כלשהי היתה 10% שנתי, הרי שבהפקדה של 100 ש"ח בתחילת שנה נמצא שיש לנו 110 ש"ח בסוף השנה.
כל השקעה מלווה בסיכון, אך ככל שהתשואה ה"מובטחת" תהיה גבוהה יותר – היא תושג בסיכון גבוה יותר, קרי, רכישת מניות ו/או השקעה ב"מכשירים" שאינם מפוקחים או שאין להם מספיק שוק.

אופן ההשקעה

ככל שהצורך בכסף יהיה מיידי יותר, והוא נדרש בנזילות גבוהה יותר, נדרש להשקיע אותו במסלולים "סולידיים" יותר – כלומר, בשיעור מניות נמוך (המניב, בממוצע, תשואות נמוכות יותר).
סכומי כסף שנדרשים להיות זמינים מיידית – עדיף לחסוך אותם בפק"ם, על מנת שלא תהיה סכנה של "נפילה" נקודתית בבורסה (כפי שקרה בדצמבר 2018).
גם סכומים שהשקענו במסלול מנייתי מוגבר, כגון קופת גמל להשקעה לילד שנולד, נדרש להעביר למסלול סולידי יותר, כלומר מסוכן פחות, בסמוך למועד הגעת הצורך בכסף. למשל, אם אנו מעוניינים במשיכת הכסף בהגיעו של הילד לגיל 21, כדאי לשקול העברה למסלול סולידי יותר כמה שנים קודם לכן.

ועכשיו, סוף סוף, איפה משקיעים

אחרי שהחלטנו מה הסכומים שאנו מעוניינים בהם עבור כל אירוע, ואנו יודעים מה הסיכון שאנו מוכנים לקחת בהשקעה, הגיע הזמן להחליט היכן משקיעים הכסף.
זה כבר לפוסט אחר. החלופות רבות ומגוונות, החל מהחלטה על השקעה בישראל או בחו"ל (ואם חו"ל – באיזה מדינה או קבוצת מדינות) – נדל"ן, ענף, חברה ועוד – דרך ניהול עצמי או בתי השקעות/בנק/מתווך אחר, המשך במכשיר (תוכניות חסכון, מניות, קרנות סל, וכד) וכלה בנדל"ן, הלוואות חברתיות ועוד. לכל אחד מהערוצים יתרונות וחסרונות, ומידת פיקוח שונה (כלומר, מידת סיכון וסיכוי).
ובמילים אחרות – גיוון השקעות.

לסיכום

גם אם אתם ממש חוששיםמהבורסה, וגם אם אתם איתנים בעמדתכם שלא להשקיע בה, אתם מושקעים בה באמצעות המכשיר הפנסיוני וקרן ההשתלמות. מרבית האנשים מעדיפים שאחרים ינהלו את כספם, ועושים זאת באמצעות בתי השקעות או בנקים.
הכלל החשוב הוא הגדרת המטרות להם נדרש הכסף, על מנת להגדיר את מידת הסיכון שניתן להשקיע בה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *